English will follow
רקע: צפרות וטיבוע באזור אילת והפארק
הבינלאומי לציפורים אילת
אילת והערבה
הדרומית הם נקודה משמעותית על ציר נדידת הציפורים מאירופה ומאסיה לאפריקה וחזרה
דרך השבר הסורי-אפריקאי. זהו בעצם הגשר היבשתי היחיד לאפריקה בציר נדידה זה, והוא
כעין צוואר בקבוק המנקז אליו מיליוני ציפורים. מאות אלפי ציפורים עוצרות למנוחה
ואכילה באזור, רגע לפני או אחרי חציית הסהרה.
בשנת 1949
הוקמה העיר אילת, וכבר בשנות החמישים זוהה אזור הערבה הדרומית כבעל ערך מיוחד
לציפורים וצפרים. העובד הראשון של החברה להגנת הטבע באילת, אוריאל ספריאל, סקר את
השטח כשהוא רכוב על "רכב חברה" ייחודי – גמל. ובעקבות סיוריו פרסם בשנת
1957 בכתב-העת "טבע וארץ" את מאמרו "תצפיות בנדידת ציפורים באזור
אילת" ובו שפך אור על חשיבות האזור לעולם הצפרות.
הפיתוח הנמרץ של
אילת בשנות ה-50' וה-60' הביא להתרחבות העיר על חשבון שטחי מְלֵחַת אילת (סַבְּחַת
אילת). וכך שטחים שעד אז כמעט לא נעשה בהם שימוש לצורכי אדם, אך סיפקו שפע מזון
ומים לציפורים ולבעלי חיים אחרים, הוכשרו לתשתיות שונות ולצורכי חקלאות. בין השאר
הוקמה בלב שטחי המלחה המזבלה העירונית.
בשנת 1967 באה
לאילת משלחת מטבעים אמריקאים בראשות סטיב פיטרסון ולראשונה טיבעה ציפורים באזור. עוד
באותה שנה הצטרף אליהם בן גרעין נח"ל, ברי פינשאו, ששירת בבית ספר שדה אילת,
ובהמשך הצטרפה אליהם ברוריה גל, חברת קיבוץ להב. החבורה המשיכה לפעול ולחקור את
סביבות אילת עד 1971, ואז קיבלה עליה ברוריה את המשך המחקר, והרחיבה וביססה את הפעילות.
ברוריה ועמה מטבעים נוספים חקרו את הציפורים באופן לא רציף כל שנות ה-70' ובראשית שנות
ה-80'.
בשנות ה-70' נעשה
לראשונה באילת ובסיני סקר נדידת דורסים. בסקר, שערכה קבוצת צפרים מדנמרק בראשות סטיין
קריסטנסן, התגלה כי מעל האזור חולפים לא פחות מ-300,000 עופות דורסים בשנה! נתון זה
היה חריג וייחודי באותם זמנים, והגילוי המרעיש מיקם את אילת כאתר הטוב ביותר בעולם
הישן (אירופה-אפריקה-אסיה) לתצפית בדורסים בנדידת האביב, ומשך לאזור צפרים מהעולם
בהמוניהם בשנות ה-70' וה-80'.
בשנת 1984 בא
לאזור אילת הדורם שיריחי, צפר ומטבע ציפורים ירושלמי. הוא התיישב במקום, ובטיבועיו
הרבים ובמחקריו המעמיקים גילה מיני ציפורים חדשים רבים בארץ. הוא אף כתב את הספר
המקיף ביותר עד כה על הציפורים בישראל, The Birds of Israel, London 1996.
בשנות ה-80' חברו
קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות ועיריית אילת והקימו
פרוייקט שתכליתו – שיקום שטח המזבלה תוך שיחזור בית הגידול הייחודי- המלחה. הם הקימו
את עמותת "המרכז הבינלאומי לחקר הציפורים אילת" והחלו לפעול להקמת אתר
חלופי עבור הציפורים, ובשנת 1993 נחנך פארק הצפרות של העמותה. הקמת הפארק בשטח
המזבלה שפעלה עד שנות ה-70' הייתה הזדמנות נדירה לשקם שטח הרוס ולהפכו אתר ידידותי
ומזמין עבור בעלי חיים ואדם כאחד. הפארק כיום אינו מלחה טבעית כי אם אתר מנוהל
המדמה את שהיה בעבר – הוקם אגם מים מליחים, המשחזר את ברכות מי השיטפונות, נשתלה
צמחייה הדומה לצמחייה הטבעית שהייתה במקום, וברכות המלח של מפעלי "מלח הארץ"
הנמצאות בשטח הפארק מושכות בין היתר חופמאים רבים ופלמינגו.
מאז ועד היום נעשו
באזור פעולות פיתוח מקיפות, והיו טלטלות רבות בתחום הצפרות והתיירות. אך כל אלה לא
הפסיקו את התפתחות המחקר – ובכללו טיבוע הציפורים – החינוך וההדרכה בפארק, הקרוי
כיום "הפארק הבינלאומי לציפורים אילת". אלפים רבים של מבקרים מסיירים מדי
שנה בשטח הפארק, בסביבות אילת ובערבה הדרומית בחיפוש אחר ציפורים מרהיבות ואחר פעילות
פנאי איכותית.
בשנים
האחרונות שבה והתגברה תיירות החוץ, וצפרים וצלמים רבים באים לבקר כל שנה באזור
אילת. במקביל החלה להתבסס תיירות הצפרות הישראלית והיא נרחבת היום משהייתה אי פעם.
צפרים רבים משתתפים בפסטיבל הצפרות הבינלאומי של מרכז הצפרות הישראלי ובפסטיבל
המשפחות בשיתוף הפארק הבינלאומי לציפורים אילת ויישובי הערבה.
אנו נושאים
עינינו לעתיד ושואפים לפיתוח מושכל של האזור לטובת בעלי הכנף ואורחיו האנושיים. כמו
כן אנו מקווים להרחבת הפעילות החינוכית עבור האוכלוסייה המקומית והתיירים במקביל להעמקת
המחקר ובסיס הידע. אלו יאפשרו את שימור האזור החשוב כל כך עבור הציפורים וכמובן את
המשך שיתוף הפעולה עם מגוון רחב של גורמים וארגונים שלהם מטרות דומות לשלנו.
מקורות מידע-
אתר מרכז טיבוע
הציפורים בישראל – http://www.israbirdcenter.org/ibrc/ringing%20history.htm
חוברת
"צעדים ראשונים", עזרא כהן, בית ספר שדה אילת.
צפרים
ומטבעים – עמיהוד נאור, ברוריה גל, נועם וייס, יעל לנרד.
תודתנו נתונה
לכל מי ששיתפו אתנו את המידע.
Birding and ringing in the Eilat region Background
The International Birding and Ringing Centre Eilat
Eilat and the southern Arava
region are important stations on the migratory routes of birds from Europe
and Asia as they make their way to Africa
and when returning back to their breeding grounds. This is essentially the only
land bridge to Africa on this migratory route and acts as a bottleneck which
funnels millions of birds through a small area. Hundreds of thousands of birds
stop to rest and feed here before and after crossing the Sahara
desert.
In 1949 the city of Eilat was
founded and by the 1950's the southern Arava region had been identified as an
especially important point for birds and birders. Uriel Sapriel, the first
ranger of the SPNI at Eilat (the Society for Protection of Nature in Israel ),
studied the area on a very special work vehicle, a camel! As a result of his
studies an article was published in the "Nature & Land" magazine
entitled "Observations of bird migration in the Eilat region". In the
article Uriel shed light on the importance of the region to world birding.
The energetic development of
Eilat in the 1950's and 1960's saw the city expand on to the salt-flat areas.
This previously untouched area had provided plentiful food and water for birds
and other animals. Now it had become a site for municipal infrastructure,
agriculture, an airport and the city dump.
In 1967, a group of American ringers led
by Steve Peterson, carried out the first ringing operation in the Eilat region.
In the same year a young Nahal soldier, Barry Pinshaw, joined Peterson's group
and they were soon joined by Bruria Gal,
a member of kibbutz Lahav. This group continued ringing and studying birds in
the Eilat region until 1971. At this point Bruria took control of the studies
and with additional ringers continued the bird studies throughout the 1970's
and early 1980's.
In the 1970's, a group of
Danish birders led by Stine Christenson, carried out the first raptor migration
study in the Eilat and Sinai region. They found that no fewer than 300 000
raptors pass through the area each year. At the time this was an astonishing
figure and Eilat became the number one spot in the old world for raptor
watching during the spring migration. This brought to the area birders from all
over the world throughout the 1970's and 1980's.
Hadoram Shirihi, a Jerusalem
birder and ringer, arrived in Eilat in 1984. He made Eilat his home and through
his many ringing projects and in-depth studies he discovered new species in Israel
and wrote the most comprehensive bird guide at the time, "The Birds of
Israel" in 1996.
In the 1980's, the Jewish
National Fund, the Parks and Nature Authority, the City of Eilat
and the Tourism Ministry joined forces on a project designed to rehabilitate
the city dump and return the salt-flats to a semi-natural state. They founded
the "International Birding & Research Centre Eilat" and started
work on an alternative area for the birds. In 1993 the bird sanctuary was
officially opened on land reclaimed from the city dump which had operated until
the 1970's. This was a unique opportunity to turn contaminated land into an
environmentally friendly area for both birds and people. Today the park is not
a natural salt-flat but an area managed to imitate it's former state with salt
ponds, replanted natural flora and the evaporation ponds of the salt company
which attracts many waders and flamingo.
From this time till now the
area has seen many developments and upheavals in the fields of bird-watching
and tourism. All these have not prevented the development of bird studies,
ringing, educational projects and guiding at the IRBCE. Each year thousands of
visitors tour the park, Eilat and southern Arava region in search of
fascinating birds and quality leisure time.
In the last few years, foreign
tourism has risen sharply again with thousands of bird-watchers and
photographers visiting Eilat each year. At the same time bird-watching in
Israel has become increasingly popular bringing more local birders to Eilat
each year. Many attend the Spring Bird Migration Festival organized by the IOC
and others attend the Families Festival, a joint venture of the IRBCE and the
Arava communities.
We are looking to the future
and planning to develop the area in an intelligent manner that will allow both
our feathered friends and two-legged visitors to gain maximum advantage from
the park. We hope to expand our educational projects for the local population
and tourists alike. At the same time we hope to continue the study of birds and
expand our knowledge of them in the research area. These goals will enable us
to preserve this important area for the birds in co-operation with other
environmental bodies who share our goals.
Sources of Information
The Israeli Bird Ringing Centre websitr- http://www.israbirdcenter.org/ibrc/ringing%20history.htm
"First Steps" Ezra Cohen, the Field
School
Birders and Ringers who kindly shared their memories and experiences
with us- Amihud Naor, Bruria Gal, Noam Weiss, Yael Lehnardt.
No comments:
Post a Comment